פסק-דין בתיק ת"ק 32054-10-11

1.         א.         התובע עצר את רכבו לפני רמזור שהראה אור אדום ועם התחלף האור לירוק החל

בנסיעה ולפתע חש התובע חבטה ברכבו. חבטה זו נגרמה על ידי הנתבע אשר רכב על אופנוע בנתיב האחורי ומעט מאחרי רכב התובע ותוך שסטה מנתיב נסיעתו פגע ברכב התובע.

בעקבות פגיעה זו, נגרם נזק לרכב התובע ומאחר והתובע סבור, שהאחריות לגרם התאונה והנזק רובצת על הנתבע, הגיש הוא תביעה לחייב הנתבע לשלם את נזקיו העקיפים בסך של 1,994 ש"ח, הכולל בחובו: השתתפות עצמית בסך של 1,012 ש"ח, חיישני רוורס בסך של 450 ש"ח, כינון הפוליסה בסך 32 ש"ח, טרחה ועגמת נפש בסך של 500 ש"ח.

ב.         הנתבע מבקש לדחות את תביעת התובע, משום שהוא סבור שהאחריות לתאונה רובצת על התובע, משום שהתובע נהג ברשלנות ולא הבחין בקטנוע ולהצדקת בקשה זו, מוסיף הנתבע את הטענות העיקריות הבאות:

א)         הנתבע מכחיש הטענה, שהוא נסע מאחורי רכב התובע, שכן לטענתו, הוא - כמו יתר רוכבי הקטנועים מתמקמים ראשונים בצומת, כמו במקרה זה. הנתבע מציין, שלקטנוע לא נגרם נזק למעט שפשוף ברגלית - דבר המוכיח שהקטנוע נסע ישר וללא סטייה, אחרת לא הייתה נפגעת הרגלית אלא שהקטנוע היה נפגע בחלקו הקדמי והיה נגרם נזק רב.

ב)         כראיה נוספת על כי הרכב פגע ברגלית הקטנוע, מציין הנתבע את העובדה שבאותה נסיעה, הרכיב הנתבע את חברתו על הקטנוע וכתוצאה מהאירוע, עפה הנעל מרגלה השמאלית.

עוד טוען הנתבע, שכתוצאה מפגיעת הרכב בקטנוע הוסט הקטנוע ימינה באופן קיצוני ובקושי רב הצליח הנתבע לייצב את הקטנוע ולמנוע את נפילתו על הכביש.

2.         א.         אין חולק בין הצדדים, שבהגיע שניהם לפני הרמזור, הראה הרמזור אור אדום, אך

לא ירדתי לסוף דעתו של הנתבע, מדוע חייב הוא כמו יתר רוכבי הקטנועים להתמקם תמיד ראשונים. מכל מקום, עצם אמירה זו מוכיחה, ששני כלי הרכב - זה של התובע וזה של הנתבע- היו זה לצד זה בעת שהאור הרמזור הראה אור אדום ושניהם החלו בנסיעה עם התחלף הרמזור לירוק.

ב.         כל צד מהמעורבים בתאונה הביא עד מטעמו: התובע העיד את הגב' לימור גולן אשר נסעה ברכבו (להלן: "לימור") ואילו הנתבע העיד את הגב' חן הרשקו, אשר הייתה רכובה על הקטנוע שלו (להלן: "חן").

3.         לאחר שבחנתי את חומר הראיות ולאחר ששמעתי את העדויות שהובאו בפני, הגעתי למסקנה, כי העובדות והנסיבות מצביעות על כך, שיש להשית האחריות על שני המעורבים בתאונה, שכן שניהם החלו לחצות הצומת בהתחלף האור לירוק, ללא זהירות וללא תשומת לב מספקת - זה לרכבו של זה- ותוך התקרבות יתר בין שני הרכבים אירעה התאונה - כפי שעולה מהעדויות ומחומר הראיות.

לאחר ששקלתי מה חלקו של כ"א מהצדדים המעורבים בגרם התאונה, הגעתי למסקנה, שיש לייחס לכ"א מהם אחריות בשיעור של 50%, שכן כל אחד מהם תרם אותה תרומת רשלנות לגרם התאונה - זאת מהנימוקים הבאים:

א.         התובע העיד בבית המשפט, כי בהגיעו לצומת, היה הוא הראשון וגם הנתבע ציין בכתב ההגנה, שהוא היה הראשון, שכן כך נוהגים רוכבי הקטנועים "לקחת את המקום הראשון".

מכאן, היות ושניהם היו ראשונים אין לי ספק, ששניהם החלו בנסיעה באותה עת ולכן מקבל אנוכי את טענת התובע, שתוך כדי יציאה זו, הרגיש הוא המכה בצד ימין - הוא החלק אשר היה מופנה לאותו צד בו נסע הקטנוע.

ב.         א)         חן העידה, שמספר שניות לאחר שהתחלף הרמזור לירוק הרגישה מכה בצד

שמאל שלה, אך גם חשוב לציין את שנאמר על ידה, ש: " ..למזלי אסף הצליח לייצב את הקטנוע. אז קלטתי מה קרה, שרכב נתקע בי מהצד השמאלי". (עמ' 3 לפ', ש' 6- 10). רכב התובע נתקע בקטנוע באותה עת שהקטנוע נתקע ברכב ובעת ששניהם היו קרובים זה לזה והתקרבות יתר זו - גרמה לאותה תאונה, שהיא נשוא תביעה זו.

ב)         מעדויות התובע והנתבע, אני קובע, שאכן בטרם החלו לצאת לדרך - בהתחלף האור לירוק- עמד גם הקטנוע ראשון מצד ימין של רכב התובע ובהמשך נסיעתם, התקרבו יתר על המידה זה אל זה וכך אירעה התאונה.

לימור העידה בבית המשפט, שהתובע עמד אמנם ראשון לפני הרמזור, אך היא לא ראתה לפניה אף אחד וגם בצדדים לא ראתה אף אחד, בעוד שמעדויות הצדדים עולה, ששניהם היו ראשונים לפני הרמזור ואין לי ספק, שבעת שעמדו והתכוננו לעבור את הצומת, עמדו הקטנוע והרכב זה לצד זה וכך יחד יצאו לדרך עם הופעת האור הירוק.

ג)          מיקום הפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובע, שאיננו ממש בחלקו האחורי במלוא מובן המילה אלא בחלקו האחורי הימני של הפגוש - תומך בגרסת הנתבע, שאכן התובע התקרב - תוך סטייה לקטנוע והיות ובאותו זמן ממש, התקרב גם הקטנוע יתר על המידה - עד כדי היצמדות לרכב התובע - פגע רכב התובע ברגלית השמאלית של הקטנוע והיות וחן ישבה בכסא האחורי ורגליה היו על הרגליות - עפה הנעל מרגלה השמאלית, שהייתה מופנה לעבר אותו צד שנסע רכב התובע והנעל עפה לכביש - עד למקום הנראה על פני התמונה - ת/2.